פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      להציל את העולם, ילד אחד בכל פעם: הדרך לבנות לנוער עתיד חדש

      בישראל כ-200 אלף בני נוער מוגדרים כנוער בסיכון. נוכח נתון זה הניסיון להעניק להם חיים טובים יותר נראה כשאיפה גדולה, אבל עבור בוגרי לימודי חינוך והוראה העובדים עם נוער בסיכון ברחבי הארץ מדובר במאבק עיקש ויומיומי, אליו הם הוכשרו כדי לעצב את פניו של הדור הבא

      פעילות ימית של הוסטל "בין גלים" בהרצליה אותו מפעילה עמותת "אותות" (מערכת וואלה! NEWS , באדיבות הוסטל "בין גלים")
      נערי הוסטל "בין הגלים" בהרצליה (צילום: באדיבות הוסטל "בין גלים")

      "לכל נער יש חונך אישי מהצוות, והנער שאני חונכת עתיד בקרוב לסיים את זמנו בהוסטל ולצאת לשנת שירות בצופי ים. כל התיקים שלו במשטרה נסגרו ללא הרשעה, הוא עובד, הוא סיים 12 שנות לימוד וכיום הוא מדריך בצופי ים ואחרי שנת השירות המטרה שלו היא לשרת בצה"ל. הצבא כרגע לא רוצה אותו והוא נלחם כדי להתגייס". מור גלאון עובדת בהוסטל לנוער "בין גלים" בהרצליה אותו מפעילה עמותת "אותות". היא סיימה לא מכבר את לימודי התואר הראשון במסלול לקידום נוער של המכללה האקדמית בית ברל, והמילה "עובדת" קצת חוטאת למקצוע בו בחרה ובו היא עוסקת - עובדת חינוכית טיפולית. יש בו שליחות ולא רק פרנסה.

      לפי נתוני עמותת על"ם (עמותה לנוער במצבי סיכון) ומשרד הרווחה משנת 2016 ישנם בישראל כ-200 אלף בני נוער המוגדרים כנוער בסיכון, והם מהווים כ-25% משיעורם באוכלוסייה עד גיל 18. מדובר בנוער שחשוף לגורמים שעשויים לעכב את ההתפתחות הנורמטיבית שלו, והסיבות לכך רבות ומגוונות – בעיות נפשיות, קשיים בלימודים, חוסר במיומנויות חברתיות, בעיות במשפחה ועוד.

      "יש שבאים מעורף משפחתי חלש ולכן יצאו מהבית בגלל אלימות או חוסר יכולת של ההורים להציב גבולות, ויש שבאים מעורף משפחתי נורמטיבי אבל משהו ביחסים עם ההורים היה קשה", מתארת גלאון את פרופיל הנערים שבהוסטל. "רוב הנערים באים מרקע עברייני, חצי מהנערים בבית מגיעים ממשפחות נורמטיביות של הורים עובדים, מצב סוציואקונומי שהוא לרוב נמוך, וגם יש כאלה ממשפחות מפורקות כך שאין להם אפילו לאן לצאת מההוסטל או לעשות חגים".

      הלימודים במסלול לקידום נוער במכללה האקדמית בית ברל מיועדים להכשיר ולעצב אנשי מקצוע לטיפול, חינוך ולקידום של נוער מנותק וצעירים בסיכון. מדובר במסלול ייחודי שכן בשונה ממכללות אחרות, לימודי קידום נוער במכללה האקדמית בית ברל מהווים מסלול נפרד במסלול לימודי חינוך והוראה ולא משולבים בתוך תכנית הלימודים של מסלולים אחרים. הלימודים וההכשרה המעשית משלבים בין בסיס הידע הנדרש לזיהוי מצבי סיכון אצל מתבגרים לבין גישות חינוכיות ומיומנויות התערבות התואמות את הצרכים ההתפתחותיים של מתבגרים.

      "הייתי לוחמת בנח"ל והייתי בפרק משימה של שנה בחיל החינוך", מספרת גלאון על הצעד הראשון בדרך שבה בחרה. "עבדתי במסגרת חיל החינוך עם נוער במצוקה וכשהשתחררתי היה לי ברור שזה מה שאני רוצה לעשות. המסלול בבית ברל הוא אחד הוותיקים, הבודדים והמקצועיים ביותר והיה לי ברור שאני אלך ללמוד זאת במכללה". לעתים האמרה "להציל את העולם, ילד אחד בכל פעם" נשמעת כמו שאיפה גדולה, אבל עבור אלה העובדים עם נוער בסיכון ברחבי הארץ מדובר במאבק עיקש ויומיומי.

      מתעניין/נת בלימודי חינוך והוראה? לחץ/י כאן

      פעילות ימית של הוסטל "בין גלים" בהרצליה אותו מפעילה עמותת "אותות" (מערכת וואלה! NEWS , באדיבות הוסטל "בין גלים")
      "חצי מהנערים בבית מגיעים ממשפחות נורמטיביות של הורים עובדים". הפעילות הימית של הוסטל "בין גלים" (צילום: באדיבות הוסטל "בין גלים")

      "עובדים עם בני הנוער על בניית הזהות, וההתפתחות הרגשית והאישית"

      במסלול לקידום נוער ניתן ללמוד חוג נוסף בכל אחד מהמקצועות השונים הנלמדים בבתי הספר העל-יסודיים, ובכל אחד מהמקצועות הללו ניתן ללמוד גם לתעודת הוראה. כמו כן ניתן לשלב לימודי קידום נוער עם לימודי חינוך מיוחד. לצד התכנים התיאורטיים המקנים ללומדים תשתית של ידע, הבנה ומודעות להתנהגויות של נוער במצוקה ונוער בסיכון, מתנסים הסטודנטים בהכשרה מעשית. השילוב בין התשתית התיאורטית במהלך לימודי חינוך והוראה לבין ההתנסות המודרכת תורם להתפתחותם המקצועית של המטפלים בנוער בסיכון. בוגרי התכנית ללימודי קידום נוער משתלבים כעובדים חינוכיים-טיפוליים בפנימיות, בכפרי נוער, בהוסטלים או ביחידות לקידום נוער ברשויות מקומיות ובמגוון רחב של עמותות העובדות עם אוכלוסייה זו.

      "כשבאתי ללימודים כבר היה לי ניסיון מהצבא", מספרת גלאון, "המרצים היו מדהימים, כולם אנשים שבאו מהשטח ועובדים עם הנוער ולא רק בעלי תארים אקדמיים, וזה הפך את הלמידה למשמעותית וקרובה. הרבה פעמים הביקורת על האקדמיה היא שהיא מנותקת ובמכללה האקדמית בית ברל זה ההפך לגמרי. התכנים היו מאוד רלוונטיים והאנשים שאיתם למדתי היו קבוצה מיוחדת של אנשים שבאו לעשות חינוך באהבה עם האוכלוסייה הכי קשה שיש".

      "יש מסגרות שנותנות מענה טיפולי, יש מסגרות שעוסקות בהכשרה מקצועית, ויש, שעוסקות במתן כלים טכנולוגיים ואחרים. אנחנו נותנים הכשרה מקיפה לסטודנטים, שמכשירה אותם להתערבות חינוכית-טיפולית, ברמה הפרטנית, הקבוצתית והקהילתית", אומרת ד"ר ליאת יכניץ, ראש המסלול לקידום נוער במכללה האקדמית בית ברל, "התערבות פרטנית מתבצעת באמצעות שיחות משמעותיות עם בני הנוער שמטרתן לזהות את הגורמים המציבים אותם בסיכון, לעודד מוטיבציה לשינוי ולהעניק כלים להתמודדות וצמיחה. במקביל, מנחים עובדי קידום נוער קבוצות שנבנות סביב נושא מסוים, כמו הכשרה מקצועית או קידום המצב הלימודי, ובמקביל לכך, מתבצעת בקבוצות אלה גם עבודה משמעותית על נושאים כמו בניית זהות, התפתחות רגשית ואישית". במסגרת העבודה הקהילתית עוסקים עובדי קידום נוער בהקמה והפעלה של פרויקטים המיועדים לנוער בסיכון.

      בני נוער בגן מאיר (יותם רונן)
      לימודי חינוך והוראה עוזרים להציל ילדים. בני נוער בגן מאיר, תל אביב, יוני 2015 (צילום: יותם רונן)

      "כשאתה בים אין לאן ללכת או לברוח"

      יום בהוסטל מתחיל עבור הנערים מוקדם בבוקר, כשלאחר ההתארגנות הם לומדים לפי תכנית מותאמת אישית. המורות מלמדות אותם בהוסטל עד לשעות הצהריים ולאחר ארוחת ומנוחה קצרה, עובדי קידום הנוער עושים איתם פעילויות חברתיות ואישיות. לילדים יש לוח זמנים ברור וקבוע שהם חיים לפיו, ואחרי שיחת פתיחה יומית לקבוצה הם יוצאים לפעילויות השונות. בהוסטל "בין גלים" שבהרצליה הדגש הוא על פעילות ימית.

      "אני עובדת במשמרות של 17-24 שעות וההוסטל שלנו מטפל באופן ייחודי באמצעות הים, הוא ראשון בתחום זה", אומרת גלאון, "הילדים עושים פעילות כמו שאר בני גילם שהולכים לצופי ים, אבל לא בשבט אלא בקבוצה. אנחנו לוקחים את מה שקורה בים ועובדים איתו, כשאתה בים אין לאן ללכת או לברוח וככה מטפלים".

      הנערים עוברים שתי שיחות קבוצתיות ביום וכן דינמיקה קבוצתית וזאת בנוסף לשיחות האישיות והפגישות עם העובדות הסוציאליות. בשיחות אלה משקפים לנער את התנהגותו ומנתחים איתו מדוע דיבר לחבריו כפי שדיבר, איך הגיב למצבים מסוימים ומהן תחושותיו. כל מה שעבר עליו במשך היום זוכה להתייחסות ולניתוח והצוותים מקשרים זאת יחד איתו לעבר, להווה ולמה שמצופה ממנו בעתיד.

      "מהניסיון שלי ומה'אני מאמין' שלי אי אפשר לפחד מהם, כי ברגע שהמבוגר מפחד מהנער, הנער מפחד מעצמו ואין לזה מקום", מסכמת גלאון. "נכון שהם מסוכנים לעצמם ולאחרים אבל משהו בתפקיד שלי מחייב אותי לא לראותם כעבריינים, אלא כבני אדם שהתחילו עם נתונים לא טובים ושעליי לעזור להם. אין לי פריבילגיה לא לראות אותם או לא להיפגש, אלא בחרתי בחיים שבהם אני תמיד איתם. הם מדברים ומתנהגים אחרת, וצריך להתעמת איתם על זה כדי לשנות. להביא אותם למודעות להתנהגות שלהם, לנטרל תחושות שונות כמו בריונות וללמד אותם לגדול ולצמוח מתוך הקושי".

      רוצים לדעת עוד על לימודי חינוך והוראה במכללה האקדמית בית ברל? לפרטים נוספים על המסלול לקידום נוער הקליקו כאן

      עוד בנושא:

      תשכחו ממורה שמדברת ותלמידים משועממים: כשבתי הספר ישתנו בעתיד

      משמרים את אפקט החממה: ללמוד איך להפוך למורים מסוג אחר

      "קריירה עד לפנסיה": העתיד שמעניק החינוך לבני ה-35 ומעלה

      הפי אנד: הדרך של סטודנטים לקולנוע להשתלב בשוק העבודה