וואלה
וואלה
וואלה
וואלה

וואלה האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

הפי אנד: הדרך של סטודנטים ללימודי קולנוע להשתלב בשוק העבודה

14.6.2017 / 8:47

"הגישה של המחלקה פתוחה ויצירתית – אף תסריט שהגשתי לא נפסל", אומר שי בלנק, בוגר המחלקה ללימודי קולנוע במכללה האקדמית בית ברל. כדי לעשות סרטים צריך יותר מחלום ורצון להגשימו, אלא גם מקום שיעניק כלים שמכשירים את הסטודנטים להשתלב בתעשייה ובתקשורת

צילום ובימוי של סרט קולנוע. ShutterStock
לחנך את אנשי הקולנוע של העתיד, כדי שיעשירו את התרבות הישראלית/ShutterStock

"כשהגעתי בפעם הראשונה למדרשה, המראה קסם לי. המבנה המיוחד שצבוע בלבן, יחד עם גגות הרעפים והשקט שמסביב גרמו לי להתחבר למקום. הרושם הראשוני מהמקום היה הצעד הראשון בהחלטה שלי". שי בלנק, 31, הוא בוגר החוג לקולנוע של המדרשה לאמנות במכללה האקדמית בית ברל, שנראית בעצמה כמו לוקיישן מושלם לסרט. מדובר למעשה בחוות "קלמניה" שהוקמה בשרון בשנת 1927 והחזון היה להקים משק חקלאי גדול שישמש בעתיד עורף לאספקת תוצרת חקלאית ליישוב העירוני המתפתח. כיום החזון של המקום הוא לחנך את אנשי הקולנוע של העתיד, אשר יעשירו את התרבות הישראלית. "קלמניה" הפכה ממקום של עובדי אדמה לביתם של אנשי הרוח.

"כשהתחלתי ללמוד לא חשבתי על הפן התעסוקתי, אלא רק רציתי לעשות סרטים ובדקתי כל מיני מקומות. ראיתי סרטים של המחלקה לקולנוע במכללה האקדמית בית ברל והם הרשימו אותי, לכן בחרתי ללמוד בה", מספר בלנק. הפער בין החלום לבין המציאות מרתיע לא מעט חובבי קולנוע אשר רוצים ללמוד, להתנסות ולהפוך ליוצרים, אך חוששים כי לא יממשו את ייעודם כקולנוענים.

"במחזורים שלמדו לפניי במדרשה ראיתי הרבה בוגרים שעובדים כעורכים, מפיקים או תאורנים בתעשיית הקולנוע וזה נתן לי תקווה", אומר בלנק, "הרבה מאיתנו משתלבים בתקשורת, יש במחזור שלי אנשים שמצלמים ועורכים פרסומות, אנשים שערכו ב'האח הגדול', כאלה שעורכים בתאגיד השידור החדש, יש הרבה אפשרויות תעסוקה לבוגר חוג הקולנוע, פשוט רוב המקצועות הם בעולם התקשורת והמדיה ולא בקולנוע הטהור והרבה בוגרים משתלבים בכלי התקשורת".

צילום ובימוי של סרט קולנוע. ShutterStock
"יש הרבה אפשרויות תעסוקה לבוגר חוג הקולנוע, פשוט רוב המקצועות הם בעולם התקשורת והמדיה"/ShutterStock

"ההקרנות בחו"ל היו מרגשות - הגעתי ללבם של אנשים מעבר לים"

"שהיתי בפסטיבל כחמישה ימים, שבמהלכם הסרט שלי הוקרן פעמיים. האיטלקים מאוד אהבו את הסרט, צחקו במקומות ה'נכונים' ואני זוכר עד כמה הופתעתי. להקרנות בחו"ל היה ערך מוסף בעיניי"

בשנת 1995 עברה המדרשה לקמפוס החדש "קלמניה" במכללה האקדמית בית ברל ובאותה שנה הוקמה המחלקה לקולנוע, שהתואר במסגרתה מורכב מלימודי קולנוע בשילוב לימודי הוראת הקולנוע. המחלקה לקולנוע פועלת מתוך חזון להעניק ליוצרי הקולנוע העתידיים השכלה רחבה ועולם תרבותי עשיר ובכך לטפח את השאיפה ליצירה נועזת הנתמכת על ידי מטען אינטלקטואלי ואופקים רחבים. כיום ראש המחלקה הוא איש הקולנוע דני מוג'ה, שכיכב במהלך שנות השמונים בסרטים שונים וכן כתב ביקורות, סרטים והיה חבר בהנהלת פסטיבלים מרכזיים לקולנוע.

כסטודנט יצר בלנק את הסרט "אין דלתות נעולות" שהשתתף בפסטיבל הקולנוע הגאה בתל אביב, טורינו ובטורונטו. כיום הוא יוצר סרט נוסף, במקביל לעבודתו כאחראי על קשרי חוץ והפצה של סרטי המחלקה.

"הקרנת הסרט שלי בפעם הראשונה בחו"ל חרוטה לי בראש. בשנת 2015 הסרט שלי 'אין דלתות נעולות' השתתף בפסטיבל הקולנוע הלהט"בי בטורינו, איטליה שהוא אחד הפסטיבלים הלהט"בים הנחשבים ביותר. זה למעשה הפסטיבל הראשון בחו"ל שהתקבלתי אליו וזאת הייתה חוויה מרתקת ומעצבת. שהיתי בפסטיבל כחמישה ימים, שבמהלכם הסרט שלי הוקרן פעמיים. האיטלקים מאוד אהבו את הסרט, צחקו במקומות ה'נכונים' ואני זוכר עד כמה הופתעתי. להקרנות בחו"ל היה ערך מוסף בעיניי - הגעתי ללבם של אנשים מעבר לים שלא מכירים אותי. אנשים זרים לחלוטין שאין לי לכאורה כל קשר תרבותי או חברתי אליהם, שחוו את הסרט שלי, הגיבו אליו, התרגשו ונהנו ממנו. זו חוויה שזכורה לי כמאוד מרגשת ומשמעותית. כמובן שגם הכרתי יוצרי קולנוע איטלקים ומהעולם, במאים ושחקנים מוכשרים שאיתם אני בקשר עד היום".

במהלך ארבע שנות הלימוד לומדים הסטודנטים תכנית לימודים הנחשבת לעשירה בתחומה בישראל. הסטודנטים במחלקה כותבים, מביימים, מפיקים, מצלמים ועורכים לאורך לימודי התואר סרטים עלילתיים קצרים, סרטי תעודה, סרטים ניסיוניים, וידאו וסרטים חוצי גבולות ז'אנריים. מדי שנה מופקים במחלקה כ-25 סרטים בשתי עונות הפקה מרכזיות, בחופשת הסמסטר ובחופשת הקיץ. במדרשה – פקולטה לאמנויות במכללה האקדמית בית ברל מתקיימת גם תכנית ייחודית להכשרת אקדמאים להוראת קולנוע. התכנית מיועדת לבעלי תואר ראשון בקולנוע או בתחומים המשיקים לו.

סגל המרצים במחלקה מורכב ממרצים בכירים בתחומים תאורטיים מגוונים, לצד בכירי יוצרי הקולנוע המצויים בלב הפעילות הקולנועית בארץ ובעולם. בסגל המרצים שמות מוכרים כגון הבמאי שחר רוזן שבין סרטיו: "אמא ו", "חופשה משפחתית" וסרטי התעודה "פרלה יקירתי" ו"בית, ילד, עבודה"; המפיק יואב הלוי שסרטו האחרון "לשכה 06" זכה בפרס ציון לשבח על מצוינות קולנועית בפסטיבל ירושלים והעורך והבמאי חיים טבקמן שביים את הסרט "עיניים פקוחות".

מתעניין/נת בלימודי קולנוע? לחץ/י כאן

sheen-shitof

בצל המלחמה

מחסור במזון לחג אצל אלפי משפחות נזקקות בצפון. כך תוכלו לסייע

בשיתוף פתחון לב
צילום ובימוי של סרט קולנוע. ShutterStock
הסטודנטים במחלקה לקולנוע של המכללה האקדמית בית ברל כותבים, מביימים, מפיקים, מצלמים ועורכים לאורך לימודי התואר/ShutterStock

הסדנה שמביאה את הסטודנטים אל לב היצירה הקולנועית

"הרגשתי שיתוף פעולה אמיתי ומקצועי שבזמן אמת לעיתים אף הרגיש לי מוזר - למה לשחקנים מוכשרים בעלי ניסיון שכבר עבדו עם לא מעט במאים חשוב לשמוע מה אני אומר? זה היופי בסדנה הזאת. היא מביאה אותך ישר לשם, לתוך המים העמוקים"

"הגישה של המחלקה היא פתוחה ויצירתית – אף תסריט שהגשתי לא נפסל, תמיד נתנו דרכים להפוך אותו אפשרי. נתנו הערות בונות, אבל מעולם לא פסלו אף נושא", מדגיש בלנק את הפן הייחודי לטעמו של המחלקה לקולנוע במדרשה לאמנות של המכללה האקדמית בית ברל, "ההערות היחידות בכל תהליך של כל סרט היו הערות שהסבירו איך לספר את הסיפור, איך ליצור מצב שהתסריט הגדול אפשרי להפקה ומצטמצם כדי להתאים לתקציב וציוד. מעולם לא הוגבלתי מבחינת נושא או שאיפות".

"חוויית הלימודים מעניינת, אנחנו לומדים לימודים עיוניים ומעשיים והשילוב לא תמיד קל, אבל הוא מעניין", מרחיב בלנק. "הלימודים העיוניים מאוד התחברו לי למעשיים, לדוגמה קורסים עיוניים שונים ונושאים דוקומנטריים שבחרתי עובדו ליצירות במסגרת הלימודים. היה קשה אבל כיף, כי היו המון סדנאות".

אחת הסדנאות שהותירו רושם עז על בלנק היא הסדנה שמאחדת בין שני קורסים – בימוי שחקנים וצילום בלוקיישן – בהובלת שחר רוזן ויואב קוש, שבה כותבים תסריט וביום אחד מביימים את השחקנים ומצלמים סרט קצר בלוקיישן.

"הזיכרון הכי חזק שלי מסדנת בימוי השחקנים של שחר רוזן הייתה בימוי סצנה מ'הר ברוקבק' בכיכובם של אודי פרסי ואור מאיר", מספר בלנק. "זו הייתה הפעם הראשונה שעבדתי עם שחקנים בעלי ניסיון מוכח ומקצועי, והתנסיתי לראשונה באופן מקצועי ומעמיק בעבודה לפי שיטת צ'בק - שיטה המבוססת על חשיפת כאבו האישי של השחקן, שמכוונת לשימוש ברגש לא במשמעות של תוצאתו הסופית, אלא כדרך להשגת יעד. הגעתי לעבודה על הסצנה בהתרגשות גדולה והחוויה הייתה עצומה. חוויתי עבודה עם שחקנים מעולים שהביאו המון דברים מיוחדים לסצנה. הגענו לרגעים מאוד יפים ומרגשים שלא האמנתי שאני עצמי מביים. הרגשתי שיתוף פעולה אמיתי ומקצועי שבזמן אמת לעיתים אף הרגיש לי מוזר - למה לשחקנים מוכשרים בעלי ניסיון שכבר עבדו עם לא מעט במאים חשוב לשמוע מה אני אומר? זה היופי בסדנה הזאת. היא מביאה אותך ישר לשם, לתוך המים העמוקים, מפגישה אותך עם כישרונות ונותנת לך להתנסות בעבודת בימוי אמיתית ומשמעותית. גם קיבלתי פידבקים מחזקים ובונים מהשחקנים, כאלה שנשארים איתי עד היום בעבודתי עם שחקנים".

אנשי סאונד, תאורה וצילום של סרט קולנוע. ShutterStock
במסלול לימודי קולנוע של המכללה האקדמית בית ברל כותבים תסריט וביום אחד מביימים את השחקנים ומצלמים סרט קצר בלוקיישן/ShutterStock

"היה לי מוזר לראות את סבתי האחת משחקת את סבתי השנייה"

לפני פחות משנה צילם בלנק את סרט הגמר שלו "מאיר", שנמצא כיום בשלבי עריכה אחרונים. לתפקיד הראשי לוהק השחקן איציק גולן המוכר מסרטים כגון "המשגיחים" ו"נמל בית" וכן השחקנית הוותיקה רבקה גור. "החוויה המשמעותית ביותר עבורי הייתה דווקא ליהוקה של סבתי מרגו פיינשטיין לאחד התפקידים המרכזיים", מוסיף בלנק. "מתחילת לימודיי ליהקתי אותה לשחק בתרגילים שונים שעשיתי והיא מוכרת מאוד לכל חבריי למחזור הלימודים. הפעם לקחתי אותה לתפקיד גדול ומשמעותי יותר מקודמיו ונתתי לה לשחק בסצנות לא פשוטות שגם שמו אותי במקום רגיש יחסית. היא למעשה שיחקה תפקיד של אישה מבוגרת ודמנטית שנפצעה באופן מסתורי. הדמות שלה מבוססת על דמותה של סבתי השנייה ז"ל והיה לי מוזר לראות את סבתי האחת משחקת את השנייה. הרגע שהכי זכור לי הוא צילומי סצנה יחסית אלימה בה סבתי מושכת בשיער של בתה בסרט. בסט היה שקט מוחלט וכל מה ששמעו הוא את הצעקות והניסיונות של הבת להשתחרר מאחיזתה של האם הדומיננטית לכאורה. אם החוויה של צילומי הסצנה עצמה הייתה מאוד קשה, אז לראות את סבתי משחקת את התפקיד עשה את החוויה לקשה פי כמה".

רוצים לדעת עוד על לימודי קולנוע והוראה במדרשה – פקולטה לאמנויות במכללה האקדמית בית ברל? לפרטים נוספים לחצו כאן

עוד בנושא:

להציל את העולם, ילד אחד בכל פעם: הדרך לבנות לנוער עתיד חדש

תשכחו ממורה שמדברת ותלמידים משועממים: כשבתי הספר ישתנו בעתיד

"קריירה עד לפנסיה": העתיד שמעניק החינוך לבני ה-35 ומעלה

משמרים את אפקט החממה: ללמוד איך להפוך למורים מסוג אחר

וואלה! NEWS בשיתוף המכללה האקדמית בית ברל

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    2
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully